1ולכן, במקום שבא שם איש לחבר התואר אל המתואר אינו ממעט אשה מצורע ס' מג.2וכן במקום שבא על יחוס הקנין צו ס' פז3וכן במקום שמציין נושא סתמי צו צג. קדושים ס' כה, קדושים ס' נא. בהר ס' לב, בהר ס' צא.4וכן במקום שבא לציין הכללות – אינו ממעט אשה.5וזה ניכר ע"י הענין, כמו איש מכם.6או ע"י שבא הפעל אחריו בלשון רבים תזריע ס' קנ. אחרי ס' קל"ו. קדושים ס' ג'. בהר ס' כ"א כ"ב.7או ע"י שבא בכפל איש איש מצורע ס' ק"ך וס' קנ"ח קדושים ס' צ"ח אמור ס' רמ"ב.8ובזה מרבה גם קטן. והטעם לזה כי בכל מקום שכתוב שם 'איש' יש לומר שבא במובנו המדויק סימן המין, איש ולא אשה בפרט במקום שיש ראיה ממה שלא בא שם 'אדם'. אבל בכל אלה הנזכר לא יכול לכתוב שם אדם כנזכר בכלל רנג כלל רנד, ובזה יש לומר שלא בא השם לסימן המין רק לציין חיבור התואר להמתואר או לציין הכללות וכדומה, ועל כן לא ממעטינן אשה.9אולם על קטן משמע שגם בשם שבא על יחוס הקנין ממעטין אותו צו ס' צד:
